אני זוכרת בהנאה את השעות, הימים, הלילות, הרגעים שבהם חלמתי בעיניים פקוחות והלוואי שהייתי שם. הייתי רוצה לומר “asa a fost sa fie” , dar nu pot . De ce am ramas inert si nu m-am clintit din loc ? De cine dracu m-am speriat ?! De ce am refuzat sa mai ma gandesc cu ar fi … ?
…si mi-am dorit, si… simt. sorry .
