אני חושב שאני חייב אני מצטער, או כן…אני לא נורמלי בהרבה מובנים. פרקי זמן שבהם מתחשק לי להשאיר הכל בשלולית (מה עוד יש לי?) וללכת לתחתית ההר, אולי, אולי אמצא שם, יושב על עץ, את רגע השלווה בו אוכל להבהיר את כל מה שעבר לי בראש לאחרונה.
פַּחַד למה אני מרגיש חוֹלֶה בשביל מה זה היה הֵם מה אני עושה “לַחמָנִיָה” קוקטייל…בליה! עם זאת, אני עדיין יכול לעמוד מהצד ולהשאיר בעיות אישיות רבות ליד המקרה… אני מרחם על הכל…
לחץ על: כֵּן/ /לֹא
רוב הדברים שפחדתי למות מעולם לא קרו.
– אמר מארק טווין.
