לפני כמה שנים הוא רדף כמה תחנות רדיו שיר אוטוכטוני, מהם שמרתי שני פסוקים: "מורי-תי-אר קאפרה" ו"העז שלך מתה" (אם אתה רוצה לתת אחד לְחַפֵּשׂ אחריה הזמר הוא דניאל יאנקו). כשגיליתי העזים של גוגל, המוח שלי רץ (אפילו דהר) ישר לשיר הזה. אם יש לך הרושם שמתחשק לי מִשְׂחָק, זה כן. אבל דבר אחד בטוח: לגוגל יש עיזים. לטובה.
במטה Mountain View שלנו, יש לנו כמה שדות שעלינו לכסח מדי פעם כדי לנקות עשבים שוטים ולצחצח כדי להפחית את סכנת השריפה. באביב הזה החלטנו לנקוט בגישה דלת פחמן: במקום להשתמש במכסחות רועשות שפועלות על בנזין ומזהמות את האוויר, שכרנו כמה עיזים ממרעה קליפורניה שיעשו את העבודה עבורנו (אנחנו לא “צוחק”). רועה מביא כ-200 עיזים והם מבלים איתנו בגוגל בערך שבוע, אוכלים את הדשא ומדישים בו זמנית. את העיזים רועים בעזרת ג'ן, בורדר קולי. זה עולה לנו בערך כמו כיסוח, ועזים הרבה יותר חמודות לצפייה מאשר מכסחות דשא.
לָכֵן, גוגל הופך לירוק אוֹ גוגל הולך לעז… עדיין שם (GGG!). מעניין אם עוד גדולים חברות הם ילכו בעקבותיו. כנראה שזה גם אומר את זה עגלת סוסים (או יותר נכון עֲגָלָה) יחזור לאופנה, אם לא נתעורר עם מַס רטוב ויבש.
ובכל זאת, חוזרים להווה... GGG! (אוֹ משחק טוב, גוגל...) :P.
THE. LOL!! בגלל כמה הערות acid על העיזים של גוגל (הערות על איך לגוגל יש או אין דואג לעזים שלו), גוגל ענה די מהר:
גוגל מתייחסת ברצינות רבה לבריאותם של העובדים שלנו ואנו מתגאים בכך שיש לנו תרבות מגיבה וניתנת להתאמה. העזים המכסחות דשא אינן, כמובן, עובדי גוגל במשרה מלאה – אבל בהחלט היינו מגיבים ישירות לכל דאגה לגבי הטיפול בהם. אני יכול לאשר שבמהלך שהותם במאונטיין וויו, כמו עובדי גוגל אחרים, כל עז זכאית לארוחת צהריים אורגנית בחינם.
מעניין מה העיזים היו עושות אילו היו צריכים לְשַׁלֵם לְהַנפִּיק גוּף. אבל אני לא תוהה כמה זמן נמשכת ארוחת הצהריים שלהם. סביר להניח, שבוע. :)))
